מסיבה שלא נגמרת
לרשת החברתית לא אכפת
הרשת החברתית היא מסיבה שלא נגמרת. תוציא את הפלאפון מהכיס ותגלה שכולם כבר שם. ג'סטין ביבר, החבר הכי טוב שלך, ראש הממשלה, מישהי שיצאת איתה בתיכון, שלושה אנשים שאכפת להם מה אתה חושב וחמישה מליארד אנשים שבחיים לא תפגוש. אהה וגם אמא שלך.
חלק שם כי הם רוצים לספר לך על ההצגה החדשה שלהם או על הטיול שלהם לסין. חלק יושבים בשקט ומסתכלים. לפעמים הם מהנהנים בראש לאישור, לפעמים הם זורקים מילה. אבל רובם לא רוצים שתדע שהם שם או שאכפת להם. כי האמת היא שלא ממש אכפת להם. הם פשוט מצאו את עצמם שם. כמו כלב שנשטף לחוף רחוק, הם עוצרים להריח כל שיח או ברז כיבוי בדרך הביתה ואז שואלים את עצמם "איך הגעתי לפה?".
אבל לך אכפת. בגלל זה אתה מרגיש רע בכל פעם שאתה שם. כי זה מרגיש רע לדבר עם אנשים שלא מקשיבים. לפעמים אתה חושב שאפילו אתה כבר לא מקשיב ואתה כנראה צודק. אבל זה לא אשמתך. זאת פשוט לא מסיבה טובה. המוזיקה חזקה מידי, יש יותר מידי אנשים וכולם קצת שיכורים מידי. אולי פעם היה שם נחמד אבל הימים האלו עברו מזמן.
ואולי זו הנקודה בה עולה בך התנגדות. הרי כל החברים שלך שם. כל ההזדמנויות שם ואם תצליח לאסוף סביבך רק עוד קצת אורחים, אולי אפילו הקריירה שלך תהיה שם. אתה לא יכול לצאת מהמסיבה עכשיו!
אבל האמת היא שאף אחד לא באמת שם. כולנו במשרד או באוטובוס או במיטה עם בת הזוג שלנו, בוהים במסך שמבטיח לקחת אותנו רחוק. אבל לא משנה כמה נבהה בו, אנחנו עדיין נחיה בעולם בו ג'סטין ביבר נמצא מרחק שנות אור. בעולם בו אם אנחנו מסתכלים על מישהו, הוא יכול להסתכל עלינו חזרה. בעולם בו שלושה אנשים שאכפת להם ממך זה כל מה שצריך.
תרים את הראש, המסיבה האמיתית נמצאת בדיוק איפה שאתה עכשיו.
כל מה שטוב בחיים נמצא במקום בו אכפת לנו; מאחרים, מעצמנו ומהעולם סביבנו. המסיבה שבפלאפון לא תפסיק, היא רק תמשיך ותגדל. לפעמים היא אולי אפילו תהיה הדרך הכי יעילה להפיץ רעיון או לדבר עם חבר שגר במדינה אחרת. אבל אנחנו חייבים לזכור שרוב האורחים נמצאים שם כדי לקדם את הקריירה שלהם או כדי לברוח מהחיים האמיתיים. בשני המקרים אין מה לצפות שיהיה להם אכפת. תן להם לבזבז את הזמן שלהם בשיחות חולין ונסיון נואש לתפוס תשומת לב. לך יש מקום טוב יותר להיות בו.