דברים להקשיב להם כשאתה שוכח מה חשוב
תשעה שירים, סיפור קצר ושיחה
הכנתי את הפלייליסט הנ"ל בינואר 2025. זה היה לקראת כתבה שמאיזשהי סיבה אף פעם לא התפרסמה, אבל אני חושב שהוא עובד בפני עצמו. מקווה שתהנו מאוסף האודיו האקלקטי הזה. בנוסף, כתבתי על כל קטע כמה מחשבות.
Graceland - Paul Simon
כשאני שומע את השיר הזה, אני חוזר אל ימים בהם גרנו בבית קטן על ההר. כדי לעשות קניות היינו צריכים לסוע חצי שעה אל הסופר הגדול שנמצא על החוף וכל נסיעה כזאת הייתה מתחילה בגרייסלנד. אף פעם לא ברור לי על מה פול מדבר בשירים שלו אבל איכשהו אני גם תמיד יודע בדיוק על מה הוא מדבר. הוא כותב שירים גדולים מהחיים בלי להיות דמות גדולה מהחיים בעצמו. לי הוא נראה כמו סתם בחור שכתב באופן עקבי כמה מהשירים הכי טובים שהעולם שמע וביצע אותם בצורה ששייכת רק לו. אני יכול לדמיין שגם אני יכול להיות פול סיימון אם רק אעבוד מספיק קשה. זאת אשליה מתוקה וזה חלק מהקסם שלו.
Ling Ma Reads Nicole Krauss (Seeing Arshadi) - סיפור קצר
יש משהו בסיפור הזה של ניקול קראוס שמכניס אותי להיפנוזה. למשך שלושים וחמש דקות אני הופך להיות רקדנית צעירה שמחפשת את המקום שלה בעולם. כמו כל היצירות הכי טובות, הסיפור מרגיש פשוט לכל אורך הדרך עד שהסוף מגיע ונותן לך אגרוף לבטן. תודה ניקול שאת עוזרת לי להמשיך להאמין בכוח של אומנות לשנות אותנו. דרך אגב, אף פעם לא ראיתי את הסרט עליו היא מדברת ואני מקווה לעולם לא לראות אותו. אין צורך להקשיב לשיחה שלפני הסיפור. אפשר להתחיל ישר ב-4:30.
Francis Forever - Mitski
מיטסקי מצליחה להצחיק אותי בזמן שהיא מפרקת את כל המגננות שלי ומשאירה אותי ערום עם הפחדים שלי וכל זה בפחות משתי דקות וחצי. היא הילד הקטן בתוכי שצועק "למה אף אחד לא אוהב אותי?!" ואז עונה לעצמו "כי לא מגיעה לי אהבה". זאת מוזיקת ווידוי שבסופה משאירה אותך נקי וטהור וקצת יותר מוכן לקבל את הבדידות שבקיום בשלווה.
Anything - Arianna Lenker
לא רק שכל הברה בשיר הזה נמצאת בדיוק במקום הנכון, אריאנה גם מצליחה להגיד משהו אמיתי. זאת אולי ההגדרה של שיר טוב. כשהיא עונה לעצמה "שוטגן" אני תמיד מחייך וכשהיא שרה "אני לא רוצה לדבר על כלום, אני רוצה לנשק את העיניים שלך". דמעות עולות לי לעיניים. זה השעון המעורר שלי כבר שנה בערך. תודה טל ששכנעת אותי להקשיב לתת לשיר הזה האזנה מעמיקה יותר.
Rookery (Live) - Ben Howard
מאז שבן הווארד הוציא את Every Kingdom, עבר הרבה זמן. מזמר פולק פופולרי ופשטני (שאני אוהב מאד מאד מאד) הוא הפך לאומן שלא מפחד להשתמש במעמד שהוא קיבל כדי לכתוב שירים שרק הוא ואולי עוד שלושה אנשים יאהבו. מזל שאני אחד מהשלושה האלה. זה שיר על מחויבות ועל הגודל של הטבע מול הקטנות הפתטית של הפחדים שלנו.
Jack Johnson with Rick Rubin - שיחה
כמו רוב העולם, אני חושב שהמוזיקה של ג'ק ג'ונסון מתוקה, אבל השיחה הייתה מעניינת מסיבות אחרות. ג'ק לא מנסה להיות מוזיקאי. זה לא חלום שהיה לו מאז שהוא ילד וזה לא תוצאה של שנים בהן הוא נלחם נגד הגלים. הוא רק עושה משהו שהוא דיי טוב בו בכנות ועם אנשים שהוא אוהב. במקרה יצא שגם יש לזה קהל. הסיפור שלו נוגד לחלוטין את הדעה הרווחת שאומנים נועדו לסבול ובדיוק בגלל זה אני מצרף את השיחה הזאת לפלייליסט. ג'ק וריק עוזרים לי להאמין שיש דרך טובה יותר ממה שלימדו אותנו. אנחנו יכולים להיות אנשים טובים, לחיות חיים טובים - וגם להיות אומנים טובים.
A Little Respect - Wheatus
למה חברה שלי אוהבת סלרי ושונאת בורקסים זאת שאלה שגם מאה מדענים לא ידעו לענות עליה. קשה לדעת מאיפה מגיע הטעם שלנו, אבל אני יודע ש-A Little Respect הוא השיר הראשון שקלע לטעם שלי. בניגוד לברוס ספרינגסטין של אמא שלי או הבקסטריט בויז של אחיות שלי, השיר הזה מיידית היה שלי. יש לי זכרון ברור בו אני בכיתה ב', משחק Half Life ומקשיב לשיר הזה בריפיט ב-Winamp (היה לי סקין ירוק עם ברקים ירוקים). שאר העולם זוכר שיר אחר של Wheatus ויש לזה סיבות טובות, אבל אני חייב לתת קצת כבוד לשיר שהיה הצעד הראשון במסע המוזיקלי שלי עוד לפני שידעתי שיש לי טעם מוזיקלי.
Capri In July - Rod McKuen
השיר הזה קפץ לי בפנדורה בימים המוזרים שאחרי השביעי באוקטובר. הכל התבטל והעתיד היה מעורפל ומצאתי את עצמי, כמו ילד שמחלים מדלקת ריאות, מבלה שעות ארוכות בבית לבדי. רוב הזמן עבדתי על השירים החדשים שכתבתי שהפכו ל-"שירים למשפחה וחברים" אבל בשאר הזמן ישבתי ליד מכונת הכתיבה והקשבתי למוזיקה. אני לא יודע איך האלגוריתם הגיע לשיר הכמעט נשכח הזה (4,230 האזנות סה"כ בספוטיפיי נכון לעכשיו) אבל הוא נגע בי מהצליל הראשון. החלום הזה על האי קאפרי בתחילת שנות השבעים, נראה מתוק על רקע המקום בו הייתי באמת. קאפרי הוא לא גן העדן, במיוחד לא לאנשים עניים כמוני, אבל זה לא מונע ממני לפנטז שאני זקן ומסתכל על אהובתי ולומד שוב לאהוב אותה כמו שמגיע לה. וכשיגמר החורף נחזור שוב לקאפרי.
Suzanne - Leonard Cohen
אף פעם לא הבנתי את לאונרד כהן עד שבקיץ של 2022, כמו קרחון שהפשיר לאט במשך שנים ואז נחצה לשניים ברגע אחד, פתאום הבנתי אותו. הייתי כמעט בן עשרים ושש ובדרך אל האי נקסוס כשעברתי ליד הידרה, האי אליו לאונרד כהן הגיע בדיוק באותו גיל, והחלטתי לתת לו עוד צ'אנס.
עבורי גיל עשרים ושש היה הקו שבין ילדות לבגרות או לפחות בין השנים בהן כל הפוטנציאל של החיים היה לפני לבין השנים בהן הפוטנציאל הזה מתממש ומשאיר אחריו שובל ברור של עובדות שאומרות - אלו החיים היחידים שיש לך והם לא יחכו שתחיה אותם.
כולנו יכולים לרצות להיות לאונרד אבל אף פעם לא נהיה. הוא היה קול מידי והוא היה מאה אחוז עצמו. בשבילי הוא הדוגמה האולטימטיבית לאומן שבמקום לברוח למלאכה שבאומנות, נתן הכל לעבודה המורכבת של לחיות את החיים במלואם. אני מאמין שזאת האומנות האמיתית.
Leonard Cohen - Boygenius
לוסי דאקוס, פיבי ברידג'רס וג'וליאן בייקר (Boygenius) הן בנות הפאוורפאף של הפולק. כל אחת בדרכה מצאה את השילוב המושלם בין הומור לאמת. שני המרכיבים הכי חשובים בכל יצירה. תוסיפו לזה כימיקל איקס ובסוף יוצא שיר שב-1:42 מצליח לצייר תמונה שלמה, מצחיקה, רצינית וכל כך ספציפית שכולנו יכולים להבין אותה.
מעבר לכל זה, לקרוא ללאונרד כהן "איש זקן עם משבר קיומי שכותב שירה חרמנית במנזר בודהיסטי" זה אולי הדבר הכי מצחיק ומרגש ששמעתי בשיר אי פעם.
Our House - Crosby, Stills Nash & Young
לאיזה שנתיים בסוף שנות השישים, גרהם נאש וג'וני מיטשל חיו כזוג בלורל קניון בלוס אנג'לס. האגדה אומרת שג'וני חזרה מקניות בשוק וכד בידה וכך נולד השיר. עכשיו, בואו, גרהם נאש הוא מוזיקאי טוב אבל השיר הזה הוא מפלנטה אחרת וזה ברור שרק עב"מית שנגעה בה אצבע האלוהים AKA ג'וני מיטשל יכולה להיות המוזה שתביא כזאת שלמות לעולם בני האנוש.
הבחורים שרים ביחד "החיים היו כל כך קשים / עכשיו הכל קל בזכותך" ואני שוב נזכר שכל מה שאני צריך זה בית נעים, שני חתולים בחצר ואהבה. שמעתי אותו בפעם הראשונה כשהייתי בן שבע עשרה. מאז ועד היום אני מאמין שזה השיר הכי טוב בעולם.